דיונים בבתי המשפט אורכים זמן רב ולפעמים גם חודשים ושנים, זאת בשל ריבוי התיקים והעומס בבית המשפט. שיטה שנוקטת בהליך של קדם גישור חובה אשר מהווה חלק מתוכנית שיזם משרד המשפטים, נועדה להפחית את העומס הרב, לייעל את המערכת, ולהגביר את המודעות להליך הגישור.
הוראות לגבי פגישת מהות בתקנות סדר הדין האזרחי
הוראות לגבי פגישת המהו"ת לבחינת האפשרות לניהול התובענה בגישור, מוזכרות בתקנות סדר הדין האזרחי בפרק ז' 1 לתקנות.
התקנות קובעות כי לאחר שהוגשו כתבי הטענות, לא תתקיים ישיבת קדם משפט, אלא אם קודם לה התקיימה ישיבת מהו"ת. עם זאת, בית המשפט רשאי לפי בקשת צד מטעמים מיוחדים, לדון בתביעה גם ללא ישיבת מהו"ת אם יש לדון בה מיד.התקנות קובעות כי אחרי שהוגשו כתבי הטענות, בית המשפט ישלח הזמנה לצדדים לפגישת מהו"ת. חשיבותה של הזמנה זו היא כמו הזמנה לבית משפט. פגישת המהו"ת תתקיים לא יותר מ- 45 ימים מיום שהומצאה ההזמנה לפגישה. אם המגשר אינו יכול לקיים את הפגישה הוא יודיע על כך, והזמנה חדשה תישלח לבעלי הדין. אם התעוררה מחלוקת בנוגע למועד הפגישה, מקום הפגישה, וזהותו של המגשר – המגשר או בעלי הדין יפנו לבית המשפט.
ההתייצבות לפגישה תהיה של הצדדים והם יוכלו להתייצב עם באי כוחם. אם אחד הצדדים לא מתגורר בארץ, יתייצב לפגישה מיופה כוחו. אם מי מהצדדים הוא חברה בע"מ או המדינה, יתייצב לפגישה נציג שמוסמך להחליט אם ניתן להעביר את התביעה להליך של גישור. צד שנעדר מהפגישה מחויב בתשלום הוצאות משפטיות. בעל דין שאינו מתייצב לפגישה בית המשפט עלול לחייב אותו הוצאות. בית המשפט יכול גם לזמן פגישת מהות נוספת.מהו הליך מהו"ת ?
ההליך כולל ישיבה בנוכחות הצדדים, שנועדה לפתור את הסכסוך המשפטי בהסכמה. לא מדובר בהליך גישור מלא, אלא בפגישה בלבד עם מגשר חיצוני שנבחר מתוך רשימת מגשרים מטעם בית המשפט. המגשר בודק ובוחן אם יש סיכוי לגישור בין הצדדים ואם יש אפשרות שגישור יצליח. במהלך הפגישה מקבלים בעלי הדין הסברים לגבי תהליך הגישור, וכן נבחנים עיקרי הסכסוך ונבדקת האפשרות לנהל וליישב את הסכסוך באמצעות גישור.
אורך הפגישה הוא 1.5 שעות והיא כוללת 3 שלבים :מידע – מיידים את הצדדים בכל המידע הכרוך בנושא הגישור , המגשר יסביר את העקרונות של הגישור והיתרון בגישור.
הכרות – בין הצדדים בינם לבין עצמם, ובין המגשר אשר מציג את עצמו ואת מקצועו. לאחר מכן פורסים את עיקרי הסכסוך והמחלוקת.תאום – בודקים את נכונות הצדדים להמשיך את הגישור ואפשרות להסדיר את המחלוקת בגישור, ואילו צעדים ינקטו עד לחתימה על ההסכם.
